ה וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מָד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
֍ ֍ ֍
הקדמה לתבנית הבית:
להבנת צורת הבית, ובפרט החומות המקיפות אותו, יש להקדים את החלקים העיקריים שבבית המקדש השלישי, שמם וצורתם:
א. בהר הבית היתה בנויה חומה מרובעת, אורך החומה מכל צד שלשת אלפים אמה. חומה זו היתה גבוהה שש אמות, ועובי החומה היה שש אמות.
ב. בתוך היקף זה היתה חומה אמצעית שהקיפה את כל בית המקדש והעזרות, גם חומה זו היתה מרובעת, ומצידה החיצוני היתה באורך שלש מאות חמישים ושתים אמות מכל צד, עובי הכתלים היה שלש עשרה אמות, ושטח החלל הפנימי [לאחר ניכוי עובי החומה] היה שלש מאות עשרים ושש אמה על שלש מאות עשרים ושש אמה.
לחומה זו היו שלשה שערים, במזרח, בצפון ובדרום, והנכנס מאחד משערים אלו היה מגיע לחלק המכונה 'עזרת הנשים' או 'העזרה החיצונה'. וכדי להגיע לעזרה זו היו עולים מהר הבית בשבע מדרגות.
ג. באמצע חלל עזרת הנשים [במרחק מאה אמה ממזרח, מצפון ומדרום] היתה בנויה חומת 'עזרת ישראל' המכונה גם 'העזרה הפנימית', שבתוך היקפה היה חלל של מאה אמה על מאה אמה, ובתוכה היתה חלוקה של עזרת ישראל ועזרת כהנים, ובה היה בנוי המזבח החיצון. חומה זו היתה רחוקה מחומת עזרת הנשים מאה אמה ממזרח, מאה אמה מצפון ומאה אמה מדרום. עובי חומות עזרת ישראל היה שלש עשרה אמה, ואף בהן היו שלשה שערים, במזרח בצפון ובדרום. חומה זו היתה בנויה רק משלשה צדדים אלו, אך בצד מערב היתה עזרת ישראל מחוברת לאולם, להיכל וקדש הקדשים. וכדי לעלות לעזרת ישראל היו עולים בשמונה מדרגות.
ד. בצמוד לעזרת ישראל, לצד מערב, היו 'הגזרה והבנין', שזהו כינוי לאולם, ההיכל, קדש הקדשים והתאים הסמוכים להם, ואף הם היו מוקפים בחומה, אך בשונה מהחומה של עזרת ישראל שבתוך הקיפה היה שטח של מאה אמה על מאה אמה [ללא עובי החומות שהיה שלש עשרה אמה מכל צד], החומה הפנימית של ה'גזרה והבנין' היתה באורך מאה אמה על מאה אמה [כולל עובי החומות], ולכן היתה צרה יותר לעומת חומת עזרת ישראל בשלש עשרה אמה מכל צד. בצד מערב, מאחורי קדש הקדשים, היה רווח של שלש עשרה אמה בין חומה פנימית זו לבין החומה האמצעית המקיפה את כל עזרת הנשים. ובצד צפון ובצד דרום היה המרחק בין חומה זו לבין חומות עזרת הנשים מאה ושלש עשרה אמה מכל צד. עובי חומה זו היה בצפון ובדרום ובמערב שש אמות [אך בצד המזרחי היה האולם מחובר לחלק המערבי של עזרת ישראל].
(ה) וְהִנֵּה חוֹמָה בנויה מִחוּץ לַבַּיִת, כי הבית הוא בתוך היקף החומה, וזו חומת הר הבית, סָבִיב סָבִיב, והיקפה של החומה כולה מבואר להלן (מ"ב ט"ז-כ') שהוא חמש מאות קנים לכל צד, והיינו שלשת אלפים אמה לכל צד, וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת – וקנה המידה שביד האיש [כפי שהוזכר בפסוק ג'], היה שיעורו שש אמות, והיה זה בָּאַמָּה וָטֹפַח – שכל אמה שבו היא של חמשה טפחים ועוד טפח, כלומר, ששה טפחים, וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן – עובי החומה החיצונית, והיה עוביה קָנֶה אֶחָד של שש אמות, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד – וכן גובהה של החומה החיצונית מכל ארבעת צדדיה היה שש אמות.
