הגמרא מביאה ברייתא בענין חילוקי הדינים שיש
בנערה המאורסה: ָּתֵני ש ֵ ילָּא – שנה שילא ברייתא זו,
שכך אמרו בה, ש ָּ לֹש ִמ דֹות ְּבַנֲעָּרה מְּ אוֹ רָּ סָּ ה שזינתה,
אם ָּבא ו ָּל ה ֵעִדים ב ְּ בֵ ית חָּ מִ יהָּ , לאחר שנשאה, והעידו
אֹוָּת ה ַעל ֶׁשִז יְּנ ָּתה בהיותה מאורסת ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ , סוֹ קְּ לִ ין
ֶׁפ ַתח ב ֵ ית אָּ בִ יהָּ , שנאמר בפרשת 'מוציא שם רע',
העוסקת באופן שבו התברר לאחר נישואיה שזינתה
בעודה מאורסת, )דברים כב כא( 'וְ הוֹצִ יאּו אֶ ת הַ נַעֲרָ
אֶ ל פֶ תַ ח בֵּ ית ָאבִ יהָ ּוסְ קָ לּוהָ ַאנְשֵּ י עִ ירָ ּה בָ אֲבָ נִים וָמֵּ תָ ה
כִ י עָ שְ תָ ה נְבָ לָה בְ יִשְ רָ אֵּ ל לִ זְ נוֹת בֵּ ית ָאבִ יהָ ּובִ עַ רְ תָ הָ רָ ע
מִ קִ רְ בֶ ָך', והטעם שסוקלים אותה שם ]ולא במקום
שסוקלים את כל הרוגי בית דין[, כ ְּ לוֹ מַ ר – כאילו
אומרים בכך להוריה, ְּרא ו ִ ג ד ו ִלים ֶׁש ִ גַ ד ְּל ֶׁתם, וכך ידעו
הכל שהעבירה נעשתה בעודה ברשות הוריה, ולא
משנכנסה לבית חמיה. ָּבא ו ָּל ה ֵעִדים בעודה מאורסת
ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ ומעידים ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ כ ְּ ש ֶׁ הִ יא
ֲאר וָּסה, סוֹ קְּ לִ ין אֹוָּת ה ַעל ֶׁפ ַתח ַש ַער ] ָּה ִעיר[ הַ הִ יא,
שנאמר לגבי סתם נערה מאורסה שזינתה )דברים כב
כד( 'וְ הוֹצֵּ אתֶ ם אֶ ת שְ נֵּיהֶ ם אֶ ל שַ עַ ר הָ עִ יר הַ הִ וא
ּוסְ קַ לְ תֶ ם אֹ תָ ם בָ אֲבָ נִים וָמֵּ תּו'. סָּ רְּ חָּ ה – זינתה כשהיא
ארוסה בעודה נערה, ו ְּל ַב סֹוף, קודם שעמדה בדין,
ב ָּ גְּ רָּ ה, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ככל אשת איש שזינתה, ולא
בסקילה כדין נערה מאורסה.
עתה דנה הגמרא בדין האחרון של הברייתא ]הרי"ף
מביא תחילה את כל נוסח הגמרא, ואחר כך מבארו
לפרטיו[: לְּ מֵ ימְּ רָּ א כ ָּ ל הֵ יכָּ א ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה ִאי ְּש ַת ֵני
קְּ טָּ לָּא וְּר ִמיְּנ ִהי ַנֲעָּרה מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ֶׁשִז יְּנ ָּתה ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא
ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע ה וא אֵ ינוֹ לוֹ קֶׁ ה וְּ אֵ ינוֹ נוֹ תֵ ן מֵ אָּ ה סֶׁ לַע הִ יא
וְּ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ַמְּקִ די ִמין לְּ בֵ ית הַ ס ְּ קִ ילָּ ה הִ יא וְּ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ סַ לְּ קָּ א
ַ ד ְּע ָּתך אֶׁ ל ָּ א אוֹ הִ יא אוֹ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ַמְּקִ די ִמין לְּ בֵ ית הַ ס ְּ קִ ילָּה ְּ
אָּ מַ ר רָּ בָּ א מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ָּקֲא ַמְּר ְּת ש ָּ אנִ י מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע
ד ְּ ָּע ְּל ד ַנֲעָּרה הַ מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ָּמא ֶׁש ִחי ד תֹוָּרה ְּ ָּהא ְּ ש ד ה וא ָּ ה ְּ ִח ד וש
ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ִ סְּ קִ ילָּה נִ כְּ נְּ סָּ ה ְּל ֻח ָּפה וְּ לֹא ִנ ְּבֲע ָּלה וְּ זִ ינ ְּ תָּ ה ב ְּ חֶׁ נֶׁק
ֵלי ה רַ ב ה וָּנא ְּבֵרי ה ְּו ִא ל ו מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ב ִ סְּ קִ ילָּה אָּ מַ ר
ד ְּ לֹ ד כ ִ י ַחֵ דית רַ חֲמָּ נָּ א הֵ יכָּ א א ְּיהֹו ש לְּ רָּ בָּ א ִ י ְּל ָּמא ד ֻ ַע ְּ ַרב
ַח ד רַ חֲמָּ נָּ א. ג לֹא ֵ ית ד ו ָּפ ה ג ו ָּפ ה אֲ בָּ ל הֵ יכָּ א ְּ ִא ְּש ַתֵני ִא ְּש ַת ֵני
מבאר הרי"ף את הדברים: הַ אי ְּש ַמ ְּע ָּתא קָּ א הֲווֹ ָּב ה
רַ ב ְּ וָּ אתָּ א – בסוגיא זו דנו רבותינו, ו ֵפְּר ש ו ָּב ה כ ַ מ ָּ ה
ֵפיר ו ֵשי – ופירשו בה כמה פירושים, וְּ לֵיכ ָּ א חַ ד ] ֵפיר ו ָּשא
ד ֵלי ה כ ַ הֹגֶׁן – ואין אפילו פירוש אחד ִמי ַנְּייה ו[ ְּ ָּס ִליק
העולה יפה בביאור הסוגיא, ו ִמ ש ום הָּ כִ י חָּ זֵינַ ן ְּל ָּפרֹו ַש ה
ו ְּל ָּברֹוַר ה כ ַ הֹגֶׁן – ומחמת כן יש לפרשה ולבררה כראוי,
ו ֵמ ָּה ָּכא ַב ְּעָּיא ֵפיר ו ָּשא – ומכאן והלאה יש לפרשה:
שנינו בברייתא, סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק.
מבררת הגמרא, מַ אי ַטֲע ָּמא – מה הטעם לכך, והרי
זינתה בעודה נערה, ועונשה צריך להיות בסקילה.
מתרצת הגמרא, כ ֵ יוָּ ן ְּ ד ִאי ל ו סָּ רְּ חָּ ה ַה ְּש ָּתא – כיון שאם
היתה מזנה כעת, ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה, ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה – שהשתנה
גופה מנערות לבגרות, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, הָּ כִ י נַ מ ֵ י הֵ יכָּ א – כך
הדין גם באופן ְּ ד ָּסְּר ָּחה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, כ ֵ יוָּ ן ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני
ג ו ָּפ ה – כיון שהשתנה גופה לבגרות קודם שעמדה
בדין, ִאי ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּא – השתנה עונש המיתה שלה,
ְּו ִת ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ִכְּד ַה ְּש ָּתא – כאילו חטאה כעת. דֹון
וְּר ִמיָּנן ֲע ָּל ה הָּ א מַ תְּ נִ יתָּ א – והקשתה על כך הגמרא
מהברייתא, ְּ ד ָּתֵני )אם( ] ָּב ה[ – שכך שנינו בה, נערה
מאורסה שזינתה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה כנסה בעלה והוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה
ש ֵ ם רַ ע שזינתה בעודה מאורסת, ]הֲרֵ י[ הִ יא אוֹ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ
ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, כלומר, אם התברר שהדבר נכון, היא נענשת
בסקילה, ואם התברר שהעדים העידו שקר וזממו
להורגה, הרי הם נענשים בסקילה, ועל כל פנים קשה
מדברי הברייתא, ְּ ד ָּהא הָּ כָּ א – שהרי מבואר בה דאַ ף ַעל
ג ַ ב ְּ ד ִא ְּש ַתֵני ג ו ָּפ ה, שהרי בגרה, לֹא ִא ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּא – לא
השתנה עונש מיתתה, אלא נענשת בסקילה, כדין נערה
המאורסה.
ו ָּפִריק – ותירץ רָּ בָּ א, לֹא ִתיְּק ֵשי
ְּ
ָּלך – אין להקשות מדין
מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה האמור בברייתא, שעונשה
בסקילה אף על פי שבגרה, אַ סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה
ד – על סתם נערה מאורסה שזינתה ולאחר מכן ְּ ָּע ְּל ָּמא
בגרה, ועודה ארוסה ולא נשואה, והטעם לכך, ְּ דמֹו ִציא
ש ֵ ם רַ ע ְּבַנֲעָּרה ְּ ד ִב ְּסִקיָּלה – כיון שעיקר דין זה, שנערה
שזינתה בעודה ארוסה, והתברר הדבר לאחר שנישאת
]ולכן מכונה אופן זה כ'מוציא שם רע', כי הבעל הוא
שאומר שמצא שאינה בתולה, ומביא עדים שזינתה
בעודה ארוסה[, ִח ד ו ש ה וא, ְּ ד ָּהא – שהרי כל ַנֲעָּרה
הַ מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ נענשת ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ואם לא
זינתה בעודה ארוסה, אלא נִ כְּ נְּ סָּ ה ַל ֻח ָּפה, וְּ עדיין לֹא
ִנ ְּבֲע ָּלה לבעלה, וְּ זִ ינ ְּ תָּ ה, עונשה ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ככל אשת איש
שזינתה, וְּ אַ ף ַעל ג ַ ב ְּ ד ַה ְּש ָּתא נַ מ ִ י – שגם עתה ַנֲעָּרה
ְּבת וָּלה הִ יא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיתה קודם לכן, שהרי
עדיין לא בגרה, וגם לא נבעלה, ומכל מקום השתנה
דינה, וכ ֵ יוָּ ן ְּ ד ַא ְּתָּיא ָּל ה לִ כְּ לַ ל ְּר ש ות ַה ַב ַעל – כיון שנכנסה
לרשות בעלה על ידי החופה, ִא ְּש ַת ֵני ִ דיָּנא – השתנה
גם דינה, וְּ לֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – ואין דנים אותה
כפי שהיה דינה אם היתה מזנה בעודה ארוסה,
בסקילה, אלא דינה בחנק, ְּו ִאיל ו מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע, שדינו
שייך רק אַ חַ ר ְּכ ִני ָּס ָּת ה ְּל ֻח ָּפה, אַ ף ַעל ג ַ ב ְּ ד ַא ְּתָּיא ָּל ה
ִלְּר ש וֵתי ה – הגם שנכנסה לרשות בעלה, ורק אז התברר
שזינתה, מכל מקום לֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ַה ְּש ָּתא – אין דנים
אותה בחנק, כאילו זינתה עתה, אֶׁ ל ָּא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא דַ יְּ ינִ ינַ ן
ָּל ה – אלא דנים אותה כדינה בעודה נערה מאורסה,
ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, הֲרֵ י נִ תְּ ב ָּ רֵ ר ְּ ד ִח ד ו ש ה וא ֶׁש ִחְּ ד ָּשה תֹוָּרה ב ְּ מוֹ צִ יא
ש ֵ ם רַ ע, ְּ דלֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ַה ְּש ָּתא – שאין דנים אותה
כפי מצבה כעת, אֶׁ ל ָּא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיה דינה
בתחילה, בשעה שזינתה, וְּ הוֹ אִ יל ְּו ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א
ב ְּ הָּ א מִ יל ְּ תָּ א ְּ ד ִתי דֹון ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – וכיון שהתבאר
שחידשה התורה חידוש זה לגבי מוציא שם רע שלא
משתנה דינה בכך שנישאת, אלא נשאר דינה
כמאורסת, הָּ כָּ א נַ מ ֵ י ַחֵ דית ] ָּב ה[ רַ חֲמָּ נָּ א ב ְּ הָּ א מִ יל ְּ תָּ א
אַ חֲרִ יתִ י – כך חידשה בה התורה חידוש אחר, ְּ ד ֵהי ָּכא –
שבאופן דְּ הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה, אַ ף ַעל ג ַ ב
ג – אף שהשתנה גופה מנערות לבגרות, ד ו ָּפ ה ְּ ִאי ְּש ַת ֵני
ִת ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיה דינה בתחילה, דֹון
בשעה שהיתה נערה, וכפי שהשינוי מאירוסין
לנישואין אינו משנה את דינה, כך השינוי מנערות
לבגרות אינו משנה את דינה, וְּ דין זה הוא ֲא ִפ ל ו לִ דְּ תָּ נֵי
ש ֵ ילָּ א – גם לפי הברייתא הראשונה, ששנה שילא, שאף
היא סוברת שב'מוציא שם רע', והיינו באופן שרק
לאחר הנישואין התברר שזינתה בעודה מאורסת, דינה
בסקילה. אֲ בָּ ל ַנֲעָּרה ְּ ד ָּע ְּל ָּמא – אבל סתם נערה מאורסה,
שלא נישאה ]וממילא אינה שייכת לפרשת 'מוציא שם
רע'[, ְּ דלֹא ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א מִ ידִ י – שלא חידשה בה
התורה דין מיוחד, אִ ם סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ִכְּד ַה ְּש ָּתא
דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה – דנים אותה כאילו זינתה עתה, בבגרותה,
והיינו ב ְּ חֶׁ נֶׁק, וְּ דין זה הוא ֲא ִפ ל ו לְּ הַ אי ַת ָּנא ְּ ד ָּתֵני – גם
לדעת הברייתא האחרונה, האומרת שאם זינתה בעודה
ארוסה, ונישאה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע, הִ יא אוֹ
זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, שזהו רק כיון שנישאה, אבל אם היתה
עדיין מאורסת, היה דינה בחנק, וְּ לֹא קַ ש ְּ יָּ ין אַ הֲדָּ דֵ י –
ואין סתירה בין הברייתות, ואין קושיא מזו על זו.
וְּ אַ קְּ ש ֵ י ֵלי ה – והקשה לו רַ ב ה וָּנא ְּבֵרי ה ְּ דַרב ְּיהֹו ֻש ַע
לְּ רָּ בָּ א, וְּ אָּ מַ ר ֵלי ה, מִ מ ַ אי ְּ ד ָּהא ְּ ד ָּתֵני ש ֵ ילָּ א – מנין לנו
לומר שדין זה ששנה שילא בברייתא הראשונה, שאם
סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ִמ ש ום ְּ דלֹא ַחֵ דית ָּב ה
רַ חֲמָּ נָּ א ה וא – זהו רק משום שלא מצאנו שהתורה
חידשה דין מיוחד בנערה מאורסה, אֲ בָּ ל במוֹ צִ יא ש ֵ ם
רַ ע, ְּ ד ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א ְּבַנֲעָּרה ְּד ִתי דֹון ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא –
שחידשה התורה בנערה שלאחר נישואיה התברר
שזינתה, אך עדיין נערה היא, שנידונית כמאורסת
בסקילה, הָּ כִ י נַ מ ִ י ַחֵ דית ָּב ה – כך גם חידשה התורה
ב ְּ מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה – באופן שהתברר לאחר
בגרותה שזינתה בעודה נערה, ְּד ִתי דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּה
ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – שתהא נידונית בסקילה, כפי שהיה דינה
בעודה נערה, ִ די ְּל ָּמא לֹא סְּ בִ ירָּ א ֵלי ה לִ דְּ תָּ נֵי ש ֵ ילָּא ְּ ד ַחֵ דית
רַ חֲמָּ נָּ א אֶׁ ל ָּא ְּבַנֲעָּרה ]ב ִ לְּ חוֹ ד[ – שמא סוברת הברייתא
הראשונה שלא חידשה התורה דין זה, אלא באופן
שהיא עדיין נערה, ורק השתנה דינה מאירוסין
לנישואין, ְּ דלֹא ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה – שבאופן זה אין שינוי
בגופה, שהרי עדיין נערה היא, אֲ בָּ ל ב ְּ בוֹ גֶׁרֶׁ ת, ְּ ד ִא ְּש ַתֵני
ַח ד רַ חֲמָּ נָּ א ָּב ה מִ ידִ י – שמא ג ו ָּפה מנערות לבגרות, לֹא ֵ ית
לא חידשה התורה דבר, וְּ כִ י הֵ יכִ י – וכשם דְּ אם סָּ רְּ חָּ ה
ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, כמפורש בברייתא זו, הָּ כִ י
נַ מ ִ י – כך גם תסבור ברייתא זו, הראשונה, שאם סָּ רְּ חָּ ה
בנערותה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק,
ושלא כאמור בברייתא השניה, שנידונית בסקילה. וְּ כֵ ן
נַ מ ִ י הַ אי ַת ָּנא ְּ ד ָּתֵני – וכן מה ששנינו בברייתא השניה,
שאם זינתה בעודה ארוסה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם
רַ ע, שנידונית ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ִ די ְּל ָּמא הָּ כִ י נַ מ ִ י סְּ בִ ירָּ א לֵיה –
שמא סוברת כן הברייתא השניה גם ב ְּ סָּ רְּ חָּ ה בנערותה,
ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ועודה ארוסה, ְּ ד ִת דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ושלא
כדברי הברייתא הראשונה הסוברת שעונשה באופן זה
בחנק, וְּ לֹא ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א מִ ידִ י – ונמצא שלא חידשה
התורה דבר באופן זה, וְּ קַ ש ְּ יָּ ין אַ הֲדָּ דֵ י – ושוב קשות
שתי הברייתות זו על זו. ו ַב ִטיל ֵלי ה ֵפר וָּקא ְּ דָּר ָּבא –
והתבטל תירוצו של רבא.
וְּ אָּ תָּ א רַ ב נַ חְּ מָּ ן ב ַ ר יִ צְּ חָּ ק לְּ אוֹ קוֹ מֵ י לְּ הַ נ ֵי ַתְּר ֵתי מַ תְּ נְּ יָּ אתָּ א
כ ְּ תַ נ ָּ אֵ י – ורצה רב נחמן בר יצחק להעמיד את שתי
הברייתות במחלוקת תנאים, וְּ לֹא ָּקמ ו – ולא עלה בידו
להעמידם במחלוקת תנאים, וְּ אָּ מַ ר ֵלי ה רַ ב ִ י יוֹ חָּ נָּ ן לְּ תַ נ ָּ א
– ומחמת כן אמר רבי יוחנן ל'תנא', שהוא אמורא
השונה משניות וברייתות, ְּתִני ב ְּ הַ אי ְּ ד ָּתֵני ש ֵ ילָּא – יש
לך לשנות באותה ברייתא ששנה שילא, לגבי אופן
שסרחה ולבסוף בגרה, ועודה ארוסה, במקום ' ִת דֹון
ב ְּ חֶׁ נֶׁק', יש לשנות ' ִת דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּ ה', כמשמעות הברייתא
השניה, ְּ דלֹא אַ ש ְּ כ ְּ חָּ ן ַת ָּנא ְּ ד ָּס ַבר ְּ ד ֵהי ָּכא ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה
ִאי ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּ א – כיון שלא מצאנו שום תנא הסובר
שבמקום שהשתנה גופה לפני שעמדה בדין מנערות
לבגרות, השתנה גם אופן מיתתה מסקילה לחנק, אלא
נשאר דינה בסקילה
תפריט
תפריט
שני
י"ז תשרי התשפ"ז
