ד רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃ ה יָ֘חִ֤ילוּ דְרָכָ֨ו ׀ בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צֽ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃ ו אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃
֍ ֍ ֍
(ד) ואם כן אשאל, אם אפילו החושב שהרשע עושה את כל דבריו מכח עצמו נענש, וכן המהלל את הרשע ומקנא בו ראוי לעונש, מדוע את הרָשָׁע עצמו אשר כְּגֹבַהּ אַפּוֹ – גאוותו גדולה מאד, בַּל יִדְרֹשׁ – אין ה' דורשו להענישו, והרי בגאוותו הגדולה אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו – הוא חושב תמיד מחשבות כפירה במציאות האלהים והשגחתו, וראוי יותר להענישו.
(ה) ולא רק שאין ה' מענישו, אלא יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת – הוא מצליח בכל דרכיו, ובכל זמן, והרי אף מי שמצליח בדרכי הטבע הרי זה כיון שבחר לו את הדרך הנכונה והמוצלחת, או את הזמן הראוי למעשה שהוא מבקש, אך הרשע הזה מצליח בכל דרך שיבחר ובכל זמן שיעשה מעשה, וזו ראיה שהצלחתו אינה טבעית כלל אלא מושפעת מאת ה', מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ – וגם כאשר תשפוט ממרום את יושבי הארץ, להענישם בעונשים הבאים בהשגחה כמו מגיפה או מלחמות, יהיו עונשים אלו 'לנגדו' של הרשע הזה וכאילו אינם נוגעים לו כלל, רק את כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם – ישתמש ברעות אלו כדי לנצח את אויביו, כי עליהם יחולו כל הצרות הללו, ולא עליו.
(ו) ואף ליבו שאנן ובטוח ואינו פוחד כלל, כי אָמַר אותו רשע בְּלִבּוֹ, בַּל אֶמּוֹט – לא אתמוטט לעולם, לְדֹר וָדֹר – ואפילו לדורות הבאים אחרי לא יארע דבר רע, אֲשֶׁר לֹא בְרָע – וכאילו אינם כלולים בגזירות הרעה והצרות הבאות לעולם, והם יוצאים מכלל בני האדם, המעותדים לפגעים ולמקרים רעים הבאים לעולם.
