יג מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃ יד אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) מְכַסֶּה פְשָׁעָיו – מי שעוסק בהסתרת וכיסוי פשעיו, לֹא יַצְלִיחַ בכך, כי תתגלה רעתו בקהל, ולא ירחמו עליו, כיון שיראו שאינו מתחרט על מעשיו הרעים אלא טורח בהסתרתם מבני האדם, הגם שהם ידועים לה'. וּמוֹדֶה על חטאיו וְעֹזֵב את דרכו הרעה, וזה סימן שהוא מתחרט על מעשיו הרעים, הוא יְרֻחָם.
(יד) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד – גורם לעצמו לפחד [בשונה מ'פוחד', שהוא פחד הבא מבחוץ] תָּמִיד, כי אף שלא חטא עדיין ואין לו סיבה לפחד [ולכן אינו 'פוחד'], אך הוא מפחיד את עצמו מחשש שמא יחטא בעתיד, ועל ידי פחד זה הוא שומר תמיד את דרכיו שלא יבוא לידי חטא. וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, שהוא זה שכבר יש לו סיבה לְפַּחַד חיצוני מחמת חטאיו, ומקשה את ליבו שלא יפחד, הוא יִפּוֹל בְּרָעָה, כי לא תהיה לו תקומה.
