ז וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ ח כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַֽהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃
֍ ֍ ֍
(ז) כפי שהתבאר לעיל, בתוך עזרת הנשים היתה רצועה שקדושתה כמו עזרת ישראל, משוכה לאורך כל כתלי הצפון והדרום של עזרת ישראל, ורוחבה עד מרחק של עשרים אמה מכותל עזרת ישראל ומכותל ה'גזרה', ובחלק המערבי של עזרת הנשים היו בנויות מצפון ומדרום לשכות העשרים, כדי שיוכלו לאכול בהם קדשי קדשים, אמנם בחלק האמצעי של עזרת הנשים, כנגד עזרת ישראל, לא היו בנויות לשכות אלו, ולא היה היכר היכן מסתיימות אותן עשרים אמות מקודשות, ולכן עשו שם גדר מיוחדת במרחק עשרים אמה [ומכונה בפסוק י"ב "גְּדֶרֶת הֲגִינָה", כיון שהיתה עשויה להגן על קדשי קדשים, שלא יוציאו אותם בטעות אל מחוץ לתחום המקודש ויפסלו], וגדר זו נמשכה חמישים אמה ממזרח למערב, מכנגד אמצע השער הצפוני של עזרת ישראל, עד כנגד סוף הכותל של עזרת ישראל, ששם מתחיל האולם. ובמרחק עשר אמות מאותה גדר היו 'לשכות החמישים', שהיו דומות ל'לשכות המאה' בכך שהיה רוחבן חמישים אמה מצפון לדרום, אך בשונה מלשכות המאה שנמשכו מאה אמה ממזרח למערב, לשכות החמישים נמשכו רק חמישים אמה ממזרח למערב, ועל כך אומר עתה, וְגָדֵר אֲשֶׁר לַחוּץ – גדר זו שהיתה בחצר החיצונה, היא עזרת הנשים, בסוף אותן עשרים אמה מקודשות, לְעֻמַּת הַלְּשָׁכוֹת – כנגד לשכות החמישים שהיו שם, שמשם היו יוצאים דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִצוֹנָה אֶל פְּנֵי [-בצד מזרח של] הַלְּשָׁכוֹת, כי בחלק המזרחי של הגדר הזו, היה פתח של אמה [בדומה לפתח שהיה בלשכות העשרים, כמבואר לעיל פסוק ד'], ובלשכת החמישים היה פתח של אמה כנגד פתח זה, בצד הדרומי של הלשכה לכיוון הגדר, וכך היה ניתן לצאת מהגדר התוחמת את הגבול המקודש אל לשכת החמישים, ומלשכת החמישים היה ניתן לצאת דרך הפתח העיקרי שהיה בצד צפון, אל עזרת הנשים עצמה, ובמקביל ללשכות החמישים הללו היתה רצפה לאורך כותל עזרת הנשים, ועליה בנויות לשכות [כמבואר לעיל פרק מ' פסוק י"ז]. אָרְכּוֹ של הגדר היה חֲמִשִּׁים אַמָּה ממזרח למערב, כנגד כל לשכת החמישים, מכנגד אמצע השער הצפוני של עזרת ישראל ועד כנגד סוף עזרת ישראל לצד מערב, במרחק עשרים אמות מהכותל של עזרת ישראל. [ובעזרת הנשים, סמוך לשער הצפוני של עזרת ישראל, לכיוון מזרח, היתה לשכה מיוחדת לשחיטת הקרבנות, וכפי שהתבאר לעיל פרק מ' פסוק ל"ח, וכיון שהיתה פתוחה אל אותם עשרים אמות מקודשות, היה דין כולה כלשכה מקודשת].
(ח) ומבאר מדוע היתה הגדר רק חמישים אמה, כִּי אֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִצוֹנָה, היה רק חֲמִשִּׁים אַמָּה, ולכן היתה הגדר כנגד אורך זה בלבד, וְהִנֵּה אורך הלשכות אשר עַל פְּנֵי הַהֵיכָל, והיינו בחלק המערבי של עזרת הנשים, היה מֵאָה אַמָּה, ושם לא היה צורך בגדר, כי הלשכות שהיו שם היו קדושות באמת לאכילת קדשי קדשים.
