ג וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חָכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃
֍ ֍ ֍
(ג) וְלֹא לָמַדְתִּי אפילו חָכְמָה, שהיא הדרגה הראשונה והיסוד לכל, ואם כן, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע – וכי יתכן שאדע את הדברים שניתן להשיגם רק בדעת קדושים, והיינו בגילויים מאת ה' הבאים אל הקדושים אשר בארץ [ובדבריו הוסיף לומר את הדברים בדרך ענווה מופלגת, כי מלבד ה'חכמה' ה'בינה' וה'דעת' שיש בדרגה הגבוהה, המובילה לבסוף לדעת קדושים, יש גם דעת פשוטה שיש לכל אחד להשיג את המושכלות הראשונות, או את הדברים המושגים על ידי החושים, ועליהם אמר 'בער אנכי מאיש', כאילו דעתו היא כדעת בהמה שאינה משיגה שום דבר. וכן יש בינה פשוטה שיש להרבה בני אדם, להוציא דבר מדבר, ועל זה אמר 'ולא בינת אדם לי', כאילו אין לו אפילו את הדרגה הקטנה ביותר שבבינה שיש לכל אדם. ואף לגבי החכמה, לא אמר רק שלא השיג את תכליתה, אלא 'לא למדתי חכמה', כאילו לא התחיל ללומדה כלל].
