לב אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃ לג כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃
֍ ֍ ֍
(לב) מסיים אגור בן יקה את דבריו לאיתיאל ואוכל, אִם נָבַלְתָּ – אם תראה שאתה נוטה מדרך הטוב לדרך הנבלה, תדע שזה אירע לך בְהִתְנַשֵּׂא – כיון שהתגאית לחקור בגדולות ונפלאות ממך, כמו שעשו איתיאל ואוכל בחקירתם על בריאת העולם והנהגתו, וְאִם זַמּוֹתָ – ואם כבר העמקת במחשבותיך לחשוב על דברים אלו, לכל הפחות תשים יָד לְפֶה, שלא לדבר מענינים אלו, ואל תוציא מחשבות אלו אל החוץ.
(לג) כִּי מִיץ חָלָב שהוא דבר טוב, יוֹצִיא חֶמְאָה משובחת, וכך התולדות של החכמה האמיתית יהיו דברים משובחים ומחשבות טובות ואמיתיות. וּמִיץ אַף הבא מהרירים המאוסים, יוֹצִיא דָם גרוע ונפסד, וכך העיון והחקירות המיוסדים על מקורות רעים ועקומים, יוציאו תולדות של היקשים כוזבים ודימויים נשחתים. וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב – התולדה של מחשבות הכעס שיש לכם על הנהגת ה', כמו התמיהות על שלוות הרשעים ויסורי הצדיקים, יגרום לריב עם ה', ויגרור אחריו עונשים ומיתת הנפש.
