ח פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֗֝ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃ ט פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃
֍ ֍ ֍
(ח) אבל אתה, המלך היושב לשפוט את העם, אינך יכול לשתות יין ושיכר, אלא פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם – צריך אתה לפתוח פיך ולטעון טענות עבור בעל דין הבא לפניך ואינו יודע לטעון טענותיו, והוא כְּאִלֵם שאינו יכול לדבר, וכן תפתח פיך אֶל דִּין של כָּל בְּנֵי חֲלוֹף – אנשים שהתחלף מזלם וירדו מנכסיהם, ובאים לדין כנגד העושקים אותם.
(ט) ולאחר שתטען טענות עבור בעלי הדין, פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק – עליך לפתוח את פיך כדי להוציא משפט צדק, ולא רק את דינו של העשיר, אלא וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן.