טז זָֽמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נָ֣טְעָה כָּֽרֶם׃ יז חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֽוֹעֹתֶֽיהָ׃ יח טָֽ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖ה בַלַּ֣יְלָה נֵרָֽהּ׃
֍ ֍ ֍
(טז) זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ, וזהו משל למעשים הטובים שעושה הנפש, שהם כמו שדה המצמיחה תבואה, כך מעשיה הטובים יצמיחו לה לחם רוחני לעולם הבא. מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם, והכרם הוא משל לעיון בדרכי החכמה והשכל, שעיון זה יוצר קנין ועושה רושם קיים בנפש עצמה, בדומה לכרם שהוא מתקיים בקביעות [ולא כתבואה הנשארת רק לאותה שנה], וכך העיונים השכליים שקנתה הנפש ובכך השביחה את עצמה נעשים חלק ממנה ונשארים עמה לעולם הבא, ושם תקבל שכרה, כיין היוצא מהענבים המשומרים שבכרם.
(יז) ולגבי כח העיון של הנפש בדברים השכליים, חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, ללכת מחיל אל חיל, לעלות ממדרגה למדרגה בהשגת הענינים הרוחניים. ולגבי כח עשיית המעשים הטובים, וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ לעשות תמיד מעשים טובים, ללא עצלות ורפיון ידים.
(יח) מלבד מה שהנפש משלימה את עצמה, טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ – רואה היא שטוב ומועיל לה 'לסחור' בתורה ובמצוות, על ידי שתזכה את הרבים בלימוד תורה ובקיום מצוות, והרי זה כסוחר המרויח ממי שקונה ממנו, כי כל מי שיזכה על ידה, יהיה לה חלק בזכויותיו, ומסחר זה הוא טוב יותר מכל הרווחים הרוחניים האחרים שיש לה, כי זהו רווח תמידי שאינו נגמר לעולם, ועל ידי זה לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ – גם בלילה, לאחר מיתת הגוף, לא יכבה נר עשיית המעשים הטובים ולימוד התורה, כי כל המצוות המתקיימות בעולם הזה בגלל הנפש על ידי האנשים החיים שזכו על ידה, וכל לימוד התורה שֶׁיֵאָמֵר בשם האדם לאחר מיתתו, ידליקו את נרו ויוסיפו לו אור רוחני לעולם ועד.
