(ז) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֹֽאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (ח) כְּכָֽל־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַֽעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּֽעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם־לָֽךְ׃ (ט) וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כלומר, תתבונן בכל הלשון שבה ביקשו ממך, ותראה שבסוף דבריהם אמרו 'לשפטנו ככל הגויים', ומכך יש לך להבין כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כי באמת לפי חוקי התורה משפטיך ישרים אף בעיניהם, אלא כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם, שאינם רוצים כלל שופט שישפוט אותם לפי חוקי התורה כמוך, אלא רצונם במלך שישפוט אותם לפי חוקי הגויים, ועל כן אין בזה פגם בכבודך, אלא שרצונם לפרוק עול מלכות שמים.
(ח) והרי בקשתם זו היא כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, שאף כאשר העלתי אותם מלהיות נשלטים במערכת הטבע של העולם הזה להיות תחת צל ההשגחה העליונה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כדי להיות נשלטים באמצעות הכוכבים והמזלות, כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם לָךְ, שאינם רוצים את הנהגתך, שהיא הנהגה רוחנית וניסית, אלא רצונם במלך שינהיגם בדרך הטבע.
(ט) וְעַתָּה, שגילו את צפונות ליבם, שמאסו בהנהגה הניסית, הרי שוב אינם ראויים להנהגה זו, ואם כן זקוקים הם באמת למלך, ולכן שְׁמַע בְּקוֹלָם ותמליך עליהם מלך, אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם – תזהיר אותם, מאחר ואינם רוצים במנהיג הנכנע אל משפטי ה', אלא במלך המושל בהם כאוות נפשו, עליך להזהיר אותם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, כיצד ינהג בהם אותו מלך אף מעבר למה שהתירה לו התורה [ולכן לא אמר 'משפט המלוכה', שזה מורה על דיני התורה בענין המלך, אלא 'משפט המלך' שינהג בהם כרצונו, אף שלא כדין].
