ו וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם וַיּֽוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל׃ ז בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל־שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה׃ ח וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֨לֶּה֙ יֽוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָֽרְד֖וּ עַל־הָֽעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּֽוּצָאִ֖ים וְנִרְפּ֥וּ הַמָּֽיִם׃ ט וְהָיָ֣ה כָל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה ׀ אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כָּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַֽחֲלַ֨יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל׃
֍ ֍ ֍
(ו) וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם, כלומר, האם השגת והבנת את המראה שהראיתי לך, וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי להלך פעם נוספת על שְׂפַת הַנָּחַל.
(ז) בְּשׁוּבֵנִי, וְהִנֵּה צמחו בינתיים אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד, מִזֶּה וּמִזֶּה – משני עברי הנחל.
(ח) וַיֹּאמֶר אֵלַי תחילה את הביאור של מראה המים היוצאים מבית המקדש, הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה – אל הים המזרחי, הוא ים המלח שבמזרח ארץ ישראל, וְיָרְדוּ משם עַל הָעֲרָבָה – אל מקום המישור, הוא ים כנרת שבטבריה, וּבָאוּ הַיָּמָּה – ומשם יבואו לים נוסף, ומשם יבואו אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים – אל הים שבו המים יוצאים מהישוב, והיינו הים הגדול, המגיע לים אוקיינוס, וְנִרְפּוּ הַמָּיִם – כל הימים הללו יתרפאו ממליחותם ומרירותם, ויהיו בהם מים מתוקים וטובים.
(ט) וְהָיָה, כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם – הנחלים המקודשים הללו, יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד, כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ המים שהיו שם קודם לכן, וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. [והנמשל בזה הוא לבני האדם שישתו ממי הדעת, מי התורה והאמונה, ועל ידי זה יחיו חיי הנפש, וככל שירבו המקבלים את השפע הזה ומרוים את נפשם במי הדעת, כך יוסיף ה' להשפיע שפע עצום ורב, וישאבו בני האדם ממעיין רוחני זה לימודים חדשים והשגות עיוניות].
