(יט) וַיְמָֽאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּֽאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֨נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאָזְנֵ֥י הֽ'׃ (כב) וַיֹּ֨אמֶר ה֤' אֶל־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(יט) עתה תיקנו העם את דבריהם, ואמרו לשמואל שהיתה כוונתם טובה, וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמְרוּ, לֹּא כדבריך, אין כוונתנו לבחור מלך שישפוט אותנו כמנהג הגויים, ולא יכנע לפני משפטי התורה, וישתמש בנו לצרכי עצמו, כי זה אינו 'מלך' כלל אלא מושל עריץ, כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ, כלומר, רצוננו במלך ראוי שיהיה הוא משועבד אל העם, להנהיגו לפי החק והמשפט, ולא לרדות בעם לצורך עצמו.
(כ) והוסיפו להסביר שלא היתה כוונתם באומרם 'ככל הגויים' שישפוט אותם לפי חוקי הגויים, אלא וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם רק לענין זה שיהיה לנו מלך כפי שיש לגויים, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ כפי משפט התורה, וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ, כלומר, לא יהא כמושל עריץ המשתמש בעמו לצורך מלחמות עצמו, אלא נלחם את מלחמות העם, וכשיכבוש ערים וארצות יהיו המקומות שייכים לעם כולו. [וכפי שהתבאר באמת היו מהעם שהתכוונו לכך מתחילה, ורק עמי הארץ שביניהם התכוונו בתחילה לבקש מלך שישפוט אותם כחוקות הגויים].
(כא) וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל דִּבְרֵי הָעָם, והתקבלו על דעתו, כיון שבבקשה זו לא היה פגם בכבודו, כיון שבאמת לא היה זה בטבעו של שמואל לצאת למלחמה לפני ישראל בתכסיסי מלחמה טבעיים, כי הוא הנהיגם רק בהנהגה ניסית, וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי ה', ללמד עליהם זכות.
(כב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ, עד אשר יבא דבר ה' לומר מי הוא הראוי למלוך עליהם, כמו שנאמר (דברים יז טו) 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ', הרי שבחירת המלך נעשית על ידי ה'.
