ט כָּלָ֣ה עָ֭נָן וַיֵּלַ֑ךְ כֵּ֥ן יוֹרֵ֥ד שְׁ֝א֗וֹל לֹ֣א יַֽעֲלֶֽה׃ י לֹֽא־יָשׁ֣וּב ע֣וֹד לְבֵית֑וֹ וְלֹֽא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקֹמֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ט) ואם תאמרו לי שלאחר המוות אשוב לחיות, ואז אשלים את עבודת ה' שנמנעתי ממנה עתה מחמת יסורי, הלא כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ – כשם שהענן והאדים העולים מהתאדות המים יכלו וילכו, ולא ישובו להתחבר עם הגוף שנפרדו ממנו, כֵּן האדם שמת ויוֹרֵד שְׁאוֹל, שוב לֹא יַעֲלֶה.
(י) וגם אם יעלה האדם מהשאול לאחר מותו ויחיה, הרי לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ, כלומר, הגם שחלקי הגוף אינם אובדים לגמרי לאחר המיתה, אך לא ישובו לעניינם הקודם.
