יד וְקָ֣אם שָׁאוֹן֮ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה׃ טו כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(יד) וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ – ובזמן שקם בתוך העם רעש המרידה במלך, וְכָל מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד – על ידי זה נשדדו כל מבצריך, כי מחמת המריבה מסרו את המבצרים ביד האויבים, ואירע הדבר כְּשֹׁד [-בעת ששדד] שַׁלְמַן – שלמנסר מלך אשור את המבצר ששמו בֵּית אַרְבֵאל שהיה במלכות עשרת השבטים, בְּיוֹם מִלְחָמָה, אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה – הרג מהעם באכזריות, עד שלא ניכר צורת האדם לרוב פצעיו.
(טו) כָּכָה עָשָׂה לָכֶם בֵּית אֵל – העגל שבבית אל הוא שגרם לכם לכל הצרות הללו, מִפְּנֵי רָעַת רָעַתְכֶם – הרעה שעשיתם, היא שהרעה לכם, ומהי הרעה שעשו, בַּשַּׁחַר נִדְמֹה נִדְמָה – נדם והוכרת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לאחר שמרדו בו על כי רצה להשבית את עבודת העגל אשר בבית אל, ומשם צמח המרד, ומרד זה שבא מחמת עבודת העגל הוא שגרם לכם לכל הרעה שבאה עליכם.
