ח וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה׃ ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ה֔' כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃
֍ ֍ ֍
(ח) ואפילו הנחש, שמימי בראשית יש איבה בינו לבין האדם, לא יזיק כלל, וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי – על הארס של הנחש, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה – התינוק שנגמל מחלב אמו יניח את ידו פעם אחר פעם ללא חשש, כי לא יהיה זה ארס המזיק, אלא רק חומר מבריק [ולכן מכונה הוא 'מאורת', מלשון אור].
(ט) כל החיות הטורפות היום, לעתיד לבא לֹא יָרֵעוּ להנאתם, וְלֹא יַשְׁחִיתוּ כדי להזיק, בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה', וכאילו גם החיות שאין בהם דעת יושפעו מכך ויכירו שהגיע זמן התיקון, והמשל לזה הוא כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – כפי שאין מעצור למים מלכסות את עומק הים, כך גם בעלי החיים שאינם מבינים יושפעו משפע הדעת של ידיעת ה' שיתפשט לעתיד לבוא בכל העולם, ובהכרח ינהגו גם הם בדרך הראויה.