ח וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֤יד לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃ ט וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ יוַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤יד בֵּֽאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ יְהוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ יא וַיַּֽעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אֽוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָ֥רְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃ יב וַיַּ֥עַזְבוּ שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּֽׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וכיון שעד עתה היה דוד בעל בריתם ולוחם מלחמות אכיש מלך גת, וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִיד, ולדעת כיצד ינהג עמהם כעת, האם יכנע להם או שינהג בהם כאויבים, וַיִּשְׁמַע דָּוִיד, ולא רצה שיספיקו להתקרב לגבול, שאז תהיה המלחמה בתוך גבולות הארץ, וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם – רצה להקדימם ולהגיע להלחם בהם בתוך ארצם, ולכן יצא אל המצודה שבמדבר מעון, שהיתה קרובה אל ארץ פלשתים.
(ט) אמנם לא הספיק דוד להקדימם, וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ לפניו, וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים, סמוך לירושלים.
(י) וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר, הַאֶעֱלֶה ממדבר מעון אל ירושלים עַל פְּלִשְׁתִּים, וּנְתַתָּםבְּיָדִי. וַיֹּאמֶר לוֹ יְהֹוָה, עֲלֵה, וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ.
(יא) וַיַּעֲלוּ פלשתים בְּבַעַל פְּרָצִים, להתקרב לירושלים, אך דוד בא מאחוריהם, מצד המדבר,וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד. וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם – כמים שוטפים בכח ופורצים את הגדרות, עַל כֵּן קָרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים.
(יב) וַיַּעַזְבוּ שָׁם הפלשתים אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וַיֹּאמֶר [-ויצווה] דָּוִיד, וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ.