לו וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ לז תַּרְחִ֣יב צַֽעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָֽ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ לח אֶרְדּ֣וֹף אֽ֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁ֗וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ לט אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃ מ וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ מא וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃ מב יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃ מג וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ מד תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹֽא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃
֍ ֍ ֍
(לו) אמנם יש מקרים שאף על פי שה' הוא שעושה את כל הנצחון, מכל מקום הוא מראה לעיניים כאילו אני הנלחם והמנצח, כדי להגדיל את כבודי, וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ – תתן לי את הכבוד כאילו אני השתמשתי נגד האויבים במגן שלי, על אף שלפי האמת זהו 'מגן ישעך', כי אתה הוא שהגנת עלי, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי – בימינך תתמוך את ידי העושה מלחמה, לנצח את אויבי, וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי – כאילו מחמת ענווה שיש בך אינך רוצה לייחס זאת לעצמך, אלא תתלה את הנצחון בי.
(לז) ובאופן זה, שנראה שאני המנצח, תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי – תוביל אותי לרוץ אחר האויב, אך אמר 'תחתי' כי גם באופן זה עמד במקומו, ורוח ה' הובילה אותו בקפיצת הדרך, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי, כיון שלא רצתי בעצמי, אלא ה' הוליך אותי למקום אויבי.
(לח) אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב למקומי עַד כַּלּוֹתָם.
(לט) אֶמְחָצֵם, וְלֹא יֻכְלוּ קוּם. יִפְּלוּ מעצמם תַּחַת רַגְלָי.
(מ) וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה – תתן לי כח במלחמה כאילו אני המנצח בה, אבל באמת אתה תַּכְרִיעַ את קָמַי תַּחְתָּי – במקומי, וכאילו אתה תהיה במקומי להכריע את הקמים עלי.
(מא) וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, כי נמלטו מפני, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם – אכריתם.
(מב) יְשַׁוְּעוּ – יקוו אויבי אל בני אדם שיעזרו להם, וְאֵין מוֹשִׁיעַ. ויקוו עַל יְיָ, וְלֹא עָנָם.
(מג) וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ – את אנשי המלחמה היוצאים נגדי לקרב אשחק כעפר המתפזר לכל הרוחות, כך הם ימלטו לכל צד. והנשארים בעריהם, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם – יהיו למרמס, לעבדים ושפחות.
(מד) ולא יהיה מי שיושיע אותם מידי, כי אם יעמדו עמים אחרים, בעלי בריתם של אויבי, להילחם בי, תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי אותו עָם, ויתירה מזו, תְּשִׂימֵנִי להיות לְרֹאשׁ גּוֹיִם, ולא רק לגוים הקרובים אלי, אלא אפילו עַם לֹא יָדַעְתִּי, גם הם יַעַבְדוּנִי.
