ד אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יֽוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃ ה אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹֽהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃
֍ ֍ ֍
(ד) ומבאר מהו הדיבור שעל ידו נכפר את החטאים לגמרי, שמעתה לא נבטח בשום דבר מבלעדי ה', מלך אַשּׁוּר, שבו בטחו מלכי ישראל מאחר שהיה להם ברית איתו, לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, עַל סוּס לֹא נִרְכָּב, ולכן לא נצטרך לבטוח במצרים שהיו שולחים להם סוסים, וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כי לא נבטח במערכת הכוכבים והמזלות ולא בפסלים, אלא נבטח רק בך, כיון שידענו אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם, כי מי שאין לו עוזר וסומך בדרך הטבע, ה' עוזר לו, וכיון שאין לנו בטחון בשום דבר ואיננו מקוים לעזרתו של שום אדם, נמצא רחמים מֵעִם ה'.
(ה) ומשיב להם ה', אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם – תחילה ארפא את שובבותם, שהיא כמחלה הדבוקה בבשרם וצריכה רפואה, שהיא התשובה, ואחר כך אֹהֲבֵם נְדָבָה – אוהב אותם מצד נדבת ליבי, ואעשה כן כִּי שָׁב אַפִּי [-כעסי] מִמֶּנּוּ.
