ה יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ ו נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ ז עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַֽ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ ח אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַֽאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃ ט הֵ֭מָּה כָּֽרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַֽאֲנַ֥חְנוּ קַּ֗֝מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ י יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַֽעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
֍ ֍ ֍
(ה) עתה מביא את מה ששוררו לאחר ששמעו שניצל דוד מהסכנה, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, יקיים ה' את רצון ליבך, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא – ימלא ה' את העצה שבלבך.
(ו) ומבאר מה היו רצון ליבו ועצתו של דוד שניתנו לו מה', כי רצונך היה שנְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ – שקודם שנבוא לעזור לך כבר תינצל ונוכל לרנן על ישועתך, ועצתך היתה שלא תתייחס המלחמה אלינו כלל, אלא וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל – כאילו ה' הוא הנושא את דגל המלחמה, ואנו נהיה ההולכים אחרי דגלו ונמשכים אחריו, וכיון שעשה ה' את רצון ליבך והצילך קודם שבאנו לעזרתך, בטוחים אנו שיְמַלֵּא יְיָ את כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ שתשאל ותבקש בפיך, לנצח את כל האויבים במלחמה.
(ז) וראש המשוררים הוסיף ואמר, עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, כלומר, שעל משאלתו של דוד שיושיענו ה', ענה לו ה' משמי קודשו שיושיע את דוד משיחו, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ – ותהיה הישועה בגבורת הימין, שזו הלשון המורה על ניסים הנעשים למעלה מדרכי הטבע.
(ח) ומבאר כיצד נודע שהושיע אותם ה' שלא בדרכי הטבע, כי אֵלֶּה לוחמים בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה לוחמים בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ לא עשינו שום הכנה טבעית, אלא רק בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
(ט) ובכל זאת הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד, לקום ביתרון כח ועוז ממה שהיינו בתחילה.
(י) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ, בְיוֹם קָרְאֵנוּ, כלומר, ביום שבו קראנו בתפילה בעד המלך דוד, ענה לנו המלך ואמר 'ה' הושיעה', כלומר, תשובת דוד היתה שאינו בוטח בחיל או בכח אלא רק בישועת ה', ואכן כך היה, כי ה' הושיע אותו לבדו, ללא אמצעים טבעיים כלל.
