כח בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃ כט אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֨שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף׃ ל וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵֽמַתִּ֤י בָֽרָעָב֙ שָׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵֽרִיתֵ֖ךְ יַֽהֲרֹֽג׃
֍ ֍ ֍
עוזיהו מלך יהודה נלחם בפלשתים, כבש את עריהם, ובנה ערים לישראל באשדוד ובפלשתים, אמנם לאחר זמן, כשמלך אחז בן בנו, שהיה מלך רשע, מרדו בו הפלשתים וכבשו חלק מיהודה, עד מות אחז, שאז מלך חזקיה שהיה מלך צדיק, והכניעם תחתיו, ועל זה נאמרה נבואה זו.
(כח) בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז, כשהתחילה מלכות חזקיה, הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה.
(כט) אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ, שבזמן אחז היו הפלשתים שמחים כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ – כי נחלשה מלכות יהודה שהיתה רודה בה, אך עתה תיפסק שמחתם, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ, שהם מלכי יהודה הקודמים, שהיו צדיקים, יֵצֵא צֶפַע, שהוא נחש חזק ותקיף יותר, וזהו רמז לחזקיהו מלך יהודה, שהיה צדיק, וּפִרְיוֹ של הצפע הזה יהיה שָׂרָף מְעוֹפֵף – ארס העף ומזיק למרחק, ואילו הם מעשיו הטובים של חזקיהו, שיזיקו לפלשתים.
(ל) ומצייר עתה את שלוותם של ישראל באותו זמן, כבהמות הרועות בדשא, שהגדולות רועות והקטנות רובצות לידם, וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים, וְאֶבְיוֹנִים, שהם גרועים מהדלים, לָבֶטַח יִרְבָּצוּ. ולעומת זאת אצל הפלשתים יהיה המצב בהיפך, וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ – הגיבורים והגדולים ימותו ברעב בימי המצור, וּשְׁאֵרִיתֵךְ – אלו שישארו לאחר המצור, יַהֲרֹג האויב בחרב.
