יג כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ יד ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָ֗ה גְּבֽוּרָתֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(יג) ובאותו זמן המית דוד שני שליש מהמואבים, שנאמר (שמואל ב', ח' ב') "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת, וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה", ועל כך אומר כאילו ה' הוא שחילקם בדרך זו, שיֵהרגו מהם שני שליש, כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ – כאשר שמת אותם בחבליך, למדוד אותם ולהמית שני חלקים מהם, תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם – תעביר את חבלי המדידה על פניהם, שמדדם בדרך זו [והיתה זו דרך בזיון למואב, כאילו אין חשיבות לכל אדם מהם בפני עצמו, אלא מודדים אותם לפי אורך החבל, כדרך שמודדים דברים שאין להם חשיבות עצמית].
(יד) כיון שפתח מזמור זה בלשון "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ", מסיים ואומר בדרך זו, רוּמָה יְיָ בְעֻזֶּךָ, שירומם אותו ה' לעשות נקמה בגויים, ועל ידי זה נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ.
