יג וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃ יד אִם־חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּ֝מֵֽעֲוֹנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי׃ טו אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֭צָדַקְתִּי לֹֽא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי׃
֍ ֍ ֍
(יג) וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ – ואף על פי שידעת שאחטא בעתיד, הסתרת זאת בלבך, ולא גזרת מחמת כן שלא אברא כלל, יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ – יודע אני שידעת זאת מתחילה, ואף על פי כן יצרת אותי.
(יד) אִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי – וגם אחרי שחטאתי המשכת לשמור את נפשי בגופי, ואם כן אשאל אותך, וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי – איך יתכן שלא תנקה אותי מעווני אלא תרצה להמית אותי כעונש על חטאי, והרי אם ידיעת החטא לא גרמה לכך שתימנע מלברוא אותי מהאפס וההעדר, איך יתכן שלאחר שאני קיים במציאות יגרום החטא להמית אותי ולהשיב אותי על ההעדר, והרי כיון שידעת מראש שאחטא, לא התחדש לך דבר כעת, ומדוע יגרום העוון למיתתי.
(טו) ואיך יתכן הדבר, שאִם רָשַׁעְתִּי, אַלְלַי לִי – אענש על כך בעצמי, וכאילו נעשה הדבר בבחירתי הרעה, וְצָדַקְתִּי – אך אם אהיה צדיק, לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי לקבל על כך שכר, כיון שידיעת ה' הקדומה מכריחה אותי להיות צדיק ואיני ראוי לשכר על כך, שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִי – אם כן מכל צד אני מוכן רק לשבוע בושה ולראות בעניי, כי אם אחטא אענש, ואם אצדק לא אקבל שכר.
