יח עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃ יט וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה ׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(יח) עתה בא השליח המבשר לו את אבדן בניו, וכיון שהיה זה נסיון חדש, לא בא בתוך דברי השליח שקדם לו [כפי שבאו שלשת השליחים הראשונים שבישרו על אבדן ממונו, זה בתוך דבריו של זה], אלא עַד זֶה מְדַבֵּר – לאחר שסיים השליח השלישי לומר את דבריו, וְזֶה בָּא – שליח חדש בא, וַיֹּאמַרלאיוב, בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ היו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.
(יט) וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, ובניגוד לדרך הטבע שבאה הרוח רק מצד אחד, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, שהקיפה הרוח את הבית כולו, מארבעת צדדיו, וַיִּפֹּל הבית עַל הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ. וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ.
