לג בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃ לד וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה֑' וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָֽרָבְעָ֔ם וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶֽחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
א וַיְהִ֤י דְבַר־ה֙' אֶל־יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֔נִי עַל־בַּעְשָׁ֖א לֵאמֹֽר׃ ב יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִֽימֹתִ֨יךָ֙ מִן־הֶ֣עָפָ֔ר וָֽאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַתֵּ֣לֶךְ ׀ בְּדֶ֣רֶךְ יָֽרָבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם׃ ג הִנְנִ֥י מַבְעִ֛יר אַֽחֲרֵ֥י בַעְשָׁ֖א וְאַֽחֲרֵ֣י בֵית֑וֹ וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־בֵּ֣יתְךָ֔ כְּבֵ֖ית יָֽרָבְעָ֥ם בֶּן־נְבָֽט׃ ד הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹֽאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹֽאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃ ה וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י בַעְשָׁ֛א וַֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבֽוּרָת֑וֹ הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ו וַיִּשְׁכַּ֤ב בַּעְשָׁא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּתִרְצָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵלָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
֍ ֍ ֍
(לג) בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּתִרְצָה, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה.
(לד) וַיַּעַשׂ בעשא הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, ולכן שנאו אסא מלך יהודה הצדיק, כמו שנאמר 'הלא משנאיך ה' אשנא', ונלחם בו, כמו שהתבאר.
(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יֵהוּא בֶן חֲנָנִי, עַל אודות בַּעְשָׁא מלך ישראל, לֵאמֹר.
(ב) יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם.
(ג) הִנְנִי מַבְעִיר [-לשון ביעור ופינוי] אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.
(ד) הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים. וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה, יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם. אמנם נבואה זו נתגלתה ליהוא בן חנני הנביא בדרך גילוי מאת ה', אך לא כשליחות אל בעשא, ולכן בינתיים לא אמר הנביא את הדבר.
(ה) וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא, וַאֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(ו) וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה, וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
