יד ס֣וֹד יְ֭הוָה לִֽירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהֽוֹדִיעָֽם׃ טו עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃ טז פְּנֵֽה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃
֍ ֍ ֍
(יד) וכלפי מה שאמר 'נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין' מוסיף ואומר כי סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, שהם המכירים ויודעים את סוד השארת הנפש לעולם הבא, ומבינים שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, וכלפי מה שאמר 'וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ' אומר וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם – על ידי הזרע שיהיה להם יודיע להם ה' את בריתו, כפי שכרת עם האבות ברית להנחיל את הארץ לבניהם, וכרת עם דוד ברית שזרעו ימלוך אחריו.
(טו) ולכן גם אני בחרתי בדרך זו, ועזבתי את כל עניני העולם הזה, עד אשר עֵינַי תָּמִיד רק אֶל יְיָ, אל העולם העליון והרוחני, והגם שבכך שעיני נשואות למעלה, וכביכול אינני מתבונן בנעשה בארץ, יכול אני בקלות ליפול ברשת שפורשים לרגלי, לא אפסיק את דביקותי בה', כִּי אדע שגם אם יקרה כן, הרי הוּא אשר יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי.
(טז) וכיון שאני דבק רק בך, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי, מאחר והפרשתי את עצמי בדעתי מכל מכרי ובני ביתי, ומכל עושרי וקניני, והריני לפניך כאדם יחיד ועני, כי אין לי מאומה בעולם הזה.
