פרק כו א לְמַחְלְק֖וֹת לְשֹֽׁעֲרִ֑ים לַקָּרְחִ֕ים מְשֶֽׁלֶמְיָ֥הוּ בֶן־קֹרֵ֖א מִן־בְּנֵ֥י אָסָֽף׃ ב וְלִמְשֶֽׁלֶמְיָ֖הוּ בָּנִ֑ים זְכַרְיָ֤הוּ הַבְּכוֹר֙ יְדִֽיעֲאֵ֣ל הַשֵּׁנִ֔י זְבַדְיָ֨הוּ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יַתְנִיאֵ֖ל הָֽרְבִיעִֽי׃ ג עֵילָ֤ם הַֽחֲמִישִׁי֙ יְהֽוֹחָנָ֣ן הַשִּׁשִּׁ֔י אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י הַשְּׁבִיעִֽי׃ ד וּלְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם בָּנִ֑ים שְׁמַעְיָ֤ה הַבְּכוֹר֙ יְהֽוֹזָבָ֣ד הַשֵּׁנִ֔י יוֹאָ֤ח הַשְּׁלִשִׁי֙ וְשָׂכָ֣ר הָֽרְבִיעִ֔י וּנְתַנְאֵ֖ל הַֽחֲמִישִֽׁי׃ ה עַמִּיאֵ֤ל הַשִּׁשִּׁי֙ יִשָּׂשכָ֣ר הַשְּׁבִיעִ֔י פְּעֻלְּתַ֖י הַשְּׁמִינִ֑י כִּ֥י בֵֽרְכ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ו וְלִֽשְׁמַעְיָ֤ה בְנוֹ֙ נוֹלַ֣ד בָּנִ֔ים הַמִּמְשָׁלִ֖ים לְבֵ֣ית אֲבִיהֶ֑ם כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל הֵֽמָּה׃ ז בְּנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה עָ֠תְנִי וּרְפָאֵ֨ל וְעוֹבֵ֧ד אֶלְזָבָ֛ד אֶחָ֖יו בְּנֵי־חָ֑יִל אֱלִיה֖וּ וּסְמַכְיָֽהוּ׃ ח כָּל־אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י ׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַֽאֲחֵיהֶ֔ם אִֽישׁ־חַ֥יִל בַּכֹּ֖חַ לַֽעֲבֹדָ֑ה שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם לְעֹבֵ֥ד אֱדֹֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק כו (א) לְמַחְלְקוֹת לְשֹׁעֲרִים – וכך היתה חלוקת השוערים, שהיו ממונים על עשרים וארבעה שערים במקדש, לַקָּרְחִים, מְשֶׁלֶמְיָהוּ בֶן קֹרֵא, מִן בְּנֵי אָסָף.
(ב) וְלִמְשֶׁלֶמְיָהוּ בָּנִים, זְכַרְיָהוּ הַבְּכוֹר, יְדִיעֲאֵל הַשֵּׁנִי, זְבַדְיָהוּ הַשְּׁלִישִׁי, יַתְנִיאֵל הָרְבִיעִי.
(ג) עֵילָם הַחֲמִישִׁי, יְהוֹחָנָן הַשִּׁשִּׁי, אֶלְיְהוֹעֵינַי הַשְּׁבִיעִי.
(ד) וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים, שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר, יְהוֹזָבָד הַשֵּׁנִי, יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי, וְשָׂכָר הָרְבִיעִי, וּנְתַנְאֵל הַחֲמִישִׁי.
(ה) עַמִּיאֵל הַשִּׁשִּׁי, יִשָּׂשכָר הַשְּׁבִיעִי, פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי, והיו לעובד אדום צאצאים רבים, כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים בזמן שהיה ארון הברית בביתו, וכמו שנאמר לעיל (יג יד) 'וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ', ואמרו חז"ל שאשתו ושמונת כלותיה ילדו כל אחת ששה בנים בפעם אחת.
(ו) וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים, הַמִּמְשָׁלִים – המושלים וממונים לְבֵית אֲבִיהֶם, כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל הֵמָּה.
(ז) בְּנֵי שְׁמַעְיָה, עָתְנִי, וּרְפָאֵל, וְעוֹבֵד, אֶלְזָבָד, אֶחָיו [-שם אחד מבניו], בְּנֵי חָיִל [-שם אחד מבניו], אֱלִיהוּ וּסְמַכְיָהוּ.
(ח) כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם, הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם, אִישׁ חַיִל [-חשוב] בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה, שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם [ואמנם לעיל (טז לח) נאמר שהיו ששים ושמונה, יתכן שמתו ששה מהם לעת זקנת דוד].
