השער העשירי, שער אהבת ה'
פרק שביעי
מנהגי אוהבי ה' יתברך, רבים מספור, אך נזכיר חלק מהם כפי שיזדמן, והוא, שאנשים אשר ידעו אלקיהם והכירו חפצו בהם והנהגתו אותם, וכי הוא מנהלם ומכלכלם, והתברר להם והאמינו כי כל עניניהם ותנועותיהם נוהגים בגזרת הבורא יתעלה וחפצו. ואז הפסיקו לבחור בעניניהם בדבר הנראה להם טוב, אלא בטחו על הבורא שיבחר להם הטוב והנכון עבורם. וכאשר התברר להם מן התורה, כי ה' מזהיר על עניני המצוות, ומצוה על בחירת עבודת הבורא, ולא לבחור בתענוגים הגופניים, עמדו בבחירתם במקום שהעמידם ה' – לכלות אליו ולכסוף לרצונו בליבם ובמצפונם, וחדלו מלכסוף לעניני העולם הזה בלבבם ונפשם, והם מצפים לעזרה מה' להקים מחשבתם בעבודתו, ולהשלים המעשה במה שבחרו ממצוותיו. ואותם מצוות שהצליחו להוציאם מהכח אל הפועל ולקיימם למעשה, ישבחו לא-ל עליו, ויודוהו בעבורו, והוא משבח להם השתדלותם ובחירתם. ומה שלא יוכלו להראות בו מחשבתם בפועל ובעשיית מעשה, מפני חלישותם מהשיגו, יתנצלו לפני האלקים על כך, ויבחרו לעשותו בעת שיוכלו, ומיחלים לעת שיזמנהו הבורא בעזרתו, ויתחננו אליו על זה בנפש זכה ולב נאמן, ויהיה זה תכלית מאוויים וקץ משאלותם מהאלקים.
