השער הרביעי, שער הבטחון
הקדמה
תועלת מיוחדת ממידת הבטחון יש למי שחננו ה' בממון רב, כי אדם כזה כשהוא בוטח בה', לא ימנענו ריבוי הממון שיש לו מלבטוח בה', מפני שאיננו סומך על הממון, והוא בעיניו כפקדון אשר ציוו אותו להשתמש בו במקרים מסוימים ובענינים מיוחדים לזמן מסוים, ואם ישאר בעשירותו זמן רב – לא יבעט בגללו, וגם אם יתן מממונו לנצרכים – לא יזכיר להם זאת, כיון שהדבר נחשב בעיניו כאילו נתן לו אדם ממון, וציוהו ליתנו לאדם אחר, ולא כנתינה משלו, ולכן גם לא יבקש עליו גמול הודאה ושבח, אלא הוא מודה לבוראו יתברך, אשר מינה אותו להיות סיבה לעשיית מעשים טובים. ואם יאבד ממנו הממון – לא ידאג ולא יתאבל על חסרונו, אלא יודה לה' בקחתו את פקדונו ממנו, כאשר הודה לה' בשעה שנתנו לו, וישמח בחלקו, ולא יבקש לגרום נזק לאדם אחר, ולא יחמוד אדם בממונו, כמו שנאמר 'צדיק אוכל לשובע נפשו'.
