השער הרביעי, שער הבטחון
פרק שביעי
וצריך האדם להזהר, כאשר הוא מתפרנס ממעשי ידיו, שלא ישים מבטחו בכוחו ובחכמתו, כי גם דברים אלו הם שלוחים מעם ה' יתברך, ואין לו לבטוח אלא בה'. ואמרו על אחד מן החסידים, שהיה לו שכן סופר מהיר, והיה מתפרנס משכר ספרותו. ושאלו החסיד ביום אחד לעסקיו, והשיב לו שכל עוד ידו שלימה, הרי מצבו טוב. וכיון שבטח בידו – נענש, ובאותו יום נגדעה ידו, ולא יכל לכתוב בשאר ימיו. והיה זה ענשו מהא-ל יתברך על אשר בטח בידו.
