השער הראשון – שער הגאווה
גם יקפיד האדם שגופו יהא נקי, ויזהר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, גם כל גופו, כאשר מצינו בהלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: וכי מה מצוה זו? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: כן! מה אם איקונין [-דיוקנאות] של מלכים, שמעמידים אותו בבתי תיאטראות ובבתי קרקסאות, הממונה עליהן מנקה ושוטף אותן, ומקבל על כך שכר. אני, שנבראתי בצלם ובדמות, שנאמר 'כי בצלם אלקים עשה את האדם', על אחת כמה וכמה!
וכל הנזהר בדברים האלו לשם מצוה, ולא כדי להתקשט ולהתגאות, אף על פי שאלו דברים נראים כמו גאווה, כיון שכוונתו לשם שמים – יש בו מצוה.
