השער הראשון – שער הגאווה
הגאווה במעלת החכמה – משובחת, שנאמר 'כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי'. ויוסיף הודאה לבורא ברוך הוא, וגם דעה והשכל ומידות טובות בתפילה לומר: 'מודה אני לפניך, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא מיושבי קרנות'. 'אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו'. ועל זה נאמר 'ויגבה לבו בדרכי ה". כי יהיה אדם יקר רוח וגבה לב בענייני העולם הבא, שלא יספיק לו במה שיזדמן לו, ולא יאמר די במה שימצא ידו מהם; אלא ימעט בעיניו כל מעשהו, ותגבה נפשו למעלה תמיד, ויתרעם בנפשו כמו שמקצר מעבודת הבורא ברוך הוא. וזאת הגאווה אינה מזקת לענווה אך מסייעתו, וגורמת לו לשמוח במעלות הטובות, ולשמוח בכבוד חבריו ולחוס על כבודם.
