השער הראשון – שער הגאווה
ואחרי שתסתלק מכל עניני הגאוה, יסיתך היצר באופן הפוך, ויאמר לך לשנות לגמרי את מעשיך, להתפלל במהירות, וללמוד תורה ביחידות, כדי שלא ידע שום אדם מעבודתך זולת הבורא ברוך הוא. ויאמר לך שתשתדל שלא להראות בעצמך שום מידה טובה, אלא להראות העצלות במעשה העבודה, כדי שלא יצא לך שם טוב ותפסיד שכרך. וכן יסיתך היצר שלא תצווה על הטוב ולא תזהיר מן הרע, ולא תודיע חכמתך לאיש זולתך, ולא תראה סימן שאתה ירא שמים, אלא תתנהג במנהג עמי הארצות ותלך בדרכיהם, ותהיה מעורב עמהם במאכל במשתה, ובחדווה וברוב השחוק. כל זה מענייני היצר הרע ללכוד בני אדם ברשתו, והעושה עניין זה כאילו לשם מצווה – מפסיד אלף אלפים יותר משכרו, ודומה לבורח מאש קטנה לאש גדולה.
אך הדרך הישרה היא: להתפלל בכוונה באריכות, ולצוות על הטוב ולהזהיר מהרע, ולעשות כל הדברים הטובים, בגלוי ובסתר. ואם יכבדוהו על זה וישבחוהו – אין הדבר מזיק לו, כיון שלא התכוון לזה בשעת המעשה. לכן בעת אשר תעשה מעשה טוב, תבחין בעצמך ממי אתה מקווה לקבל גמול: אם כוונתך לה' – הרי זה מעשה שלם וראוי, אבל אם כוונתך לבני אדם – אין זה מעשה שלם. וגם תתבונן במעשה הטוב שאתה עושה בפני בני אדם, האם היית עושה אותו גם אם לא היו רואים אותך, ואם יתברר לך שאכן היית נוהג כן גם ביחידות, אז מעשך שלם.
