השער השישי, שער הכניעה
פרק שישי
[המשך עשרת הדברים שצריך בעל הכניעה לנהוג בהם:] ג. רוחב הלב, והיכולת לסבול לשם ה' גם דברים שישנא מן הדברים ומן המעשים, ואמרו רז"ל: הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה, ושמחים ביסורים, עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו', והוא הנקרא בלשון חז"ל 'מעביר על מדותיו'.
ד. לעשות טוב לבני אדם, לדבר עליהם דברים טובים, לדונם לכף זכות, לא לספר בגנותם, ושימחל להם מה שידברו בו ויספרו בגנותו גם אם אינם ראויים לכך. ונאמר על אחד מן החסידים, שעבר על יד נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת. אמר להם: כמה לבנים שיניה. ונתחרטו על מה שספרו בגנותה. וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כל שכן באדם חי, וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה, כל שכן שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין. והיתה כוונתו להוכיחם, שלא ילמדו לשונם לדבר רע, כי אז יהיה להם הדבר לטבע, וידברו רע גם בבני אדם. וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב, ישוב להם הדבר להיות טבע קבוע. ונאמר 'מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה'.
