השער השני – שער הענווה
הענווה היא סולם לעלות לדרכי הקדוש ברוך הוא, שנאמר "ידרך ענוים במשפט, וילמד ענוים דרכו", וממנו יגיע להשיג יראת ה', שנאמר "עקב ענוה יראת השם".
השכינה שורה על הענווים, והקדוש ברוך הוא היטה שכינתו על הר סיני וירד למטה, והניח כל ההרים הגבוהים.
אמר רבי יהושע בן לוי: כמה גדולים נמוכי רוח לפני הקדוש ברוך הוא. שבזמן שבית המקדש קיים, אדם מקריב עולה – שכר עולה בידו; מנחה – שכר מנחה בידו. אבל מי שדעתו שפלה, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקורבנות כולם, שנאמר "זבחי אלקים רוח נשברה". ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת, שנאמר "לב נשבר ונדכה, אלקים לא תבזה".
