השער הארבעה עשר – שער הקנאה
כל אדם בעולם מוצא טעם ערב במאכלו, חוץ מהמקנא בחבירו, שאינו טועם טעם טוב במאכלו עד שתסור הטובה מחברו. לכל שנאה יש תקווה, ולמשל, אם ישנא חברו עבור שגזל ממנו – תסור השנאה כשישיב לו הגזילה, וכן כל שנאה התלויה בדבר, אחר שיתוקן הדבר ההוא, תתבטל השנאה, חוץ ממי ששונא חברו מחמת הקנאה, שזו שנאה שאין לה תקנה.
