השער השישי – שער השנאה
יש שנאה הגרועה יותר מהשונא את חבירו על כך שהזיקו, והיא שנאת חינם, והיא החריבה את בית המקדש השני. ושנאה מחמת קנאה, שמקנא בחבירו, היא רעה ממנה. וראוי לאדם לייסר את נפשו להתרחק מהן.
ויש אדם ששונא את חבירו מחמת שאינו גומל לו חסד, אם שאינו נותן לו מתנה כפי חפצו, או שאינו מלוה לו בשעת דחקו – כל זה ראוי לאדם להתרחק מכיוצא בזה. אך יקבל באהבה כל מה שיגזור לו הבורא ברוך הוא, ולא יבטח באדם. ויחשוב: אילו הייתי זוכה מאת המקום ברוך הוא, היה נותן לי צרכי ללא שאזדקק למתנת בשר ודם, או הלוואתם. ואם הוא עומד בעוני ובדוחק, או שהוא חולה ומיוסר בייסורים, יחשוב שהבורא גזר עליו כל זה לטובתו, לקבל מאהבה. ואין ספק כי בעשותו כן, אז תסתלק מלבו כל שנאה. וזה יסוד גדול ועמוד חזק לתורה ולמצוות, לקבל באהבה כל דבר, ולהנהיג עצמו בזה, ולומר על כל פגעיו 'גם זו לטובה'. והמתכוון כן בליבו, ושמח במשפט הבורא יתברך – ינצל משנאה ואיבה וקנאה.
