השער העשרים וששה – שער התשובה
[המשך עשרים עניינים שהם מעיקרי התשובה:] יב. צריך האדם לחקור ולידע גודל כל אחד מעונותיו, ובאיזה עבירה יש מלקות, או מיתת בית דין, או כרת. וכשידע גודל החטא, ימרר לבו בווידוי ויוסיף הכנעה.
יג. שיהיו העבירות הקלות דומות בעיניו כחמורות, כגון הסתכלות בנשים ולהרבות עמהן דברים, או דברים בטלים או לילך בטל, או להזכיר שם שמים לבטלה, כל אלו ועוד רבות כהם בעיני אנשים רבים, הם נחשבים קלות, וכל אלו יהיו נחשבים לו חמורות מאוד, מחמת ארבעה טעמים: א. אין להביט לקטנות העבירה, אלא יביט לגדולת המלך שהזהיר עליה. ב. כי מי שעובר על עבירה קלה הרבה פעמים, נעשית היא חמורה, כי יצטרפו העונשים על כל פעם ופעם. ג. כי כשהוא מורגל בעבירות, והן לו כהיתר ולא ישתמר מהם, נחשב עם פורקי עול ומומר לדבר אחד.
ד. כי כן היא דרך היצר, כשהוא מנצח בדבר קל, אז ינצח בדבר חמור. לכן אמרו חכמים הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה. ואמרו עוד, שמצווה גוררת מצווה, ועבירה גוררת עבירה.
