השער העשרים וששה – שער התשובה
ומאותן ארבעה ועשרים דברים יש חמישה דברים, שהעושה אותן אין חזקתו לשוב מהן; לפי שהן דברים קלים בעיני רוב בני אדם, ונמצא חוטא והוא אין נראה לו חטא. ואלו הן: טו. האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה. כגון אדם שנכנס לבית עני והוא מזמין לו הרבה, ואינו עושה ברצון לבו אלא שהוא מתבייש ממנו להזמין מעט; וזה אינו נראה לו חטא בזה, כי הוא חושב שאוכל ברשותו ולא בעל-כורחו. טז. והמשתמש בעבוטו של עני, אפילו אינו אלא קרדום ומחרשה, ואומר בלבו: 'לא חיסרתי מהם והרי לא גזלתי'. יז. המסתכל בעריות, כי המסתכל חושב בלבו: 'אין בכך כלום', והוא אינו יודע שראות העין עוון גדול הוא, שהראייה גורמת לגופן של העריות, שנאמר 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'. יח. והמתכבד בקלון חברו אומר בלבו שלא חטא, לפי שאין חברו עומד אצלו, ולא הגיע לו בושת ולא ביישו, אלא שהוא עורך מעשיו הטובים וחכמתו וחריפותו יותר ממעשה חברו וחכמתו וחריפותו, והשומע דבריו יהיה הוא מכובד בעיניו וחברו בזוי. יט. והחושד בכשרים בלבו. ואומר שאינו חוטא, לפי שהוא אומר: 'מה עשיתי? והלוא לא עשיתי שום דבר, אלא חשד בעלמא!' והוא אינו יודע שהחשד עון גדול, שמשים אדם כשר בדעתו כבעל-עבירות.
