השער העשרים וששה – שער התשובה
אדם חייב להתפלל בכוונה ולברך כל הברכות בכוונה, ויש מעטים בעולם המכוונים בכל לבם. וככה יש בכל המצוות עניינים שרוב האנשים אינם נזהרים בהם, מחמת שאינם שמים על לבם ומחמת שאינם לומדים עניני המצוות והמידות הטובות. לכן מי שנדבה לבו לעשות תשובה שלימה, יהיה רגיל להגות בספר המידות הזה, ובו יראה טעותו במה שטעה כל ימיו, ויתבונן על כל דבר ודבר שיקרא אם קיים אותו ואם לאו. ואם יראה שלא קיים, ישתדל ויטרח בכל כוחו כדי לקיימו. וגם יהיה רגיל בספר המצוות, להגות בו ולהבין בכל מצווה כמשפטה, ויתן לב על כל מצווה לקיים כמאמרה. וזה העניין הוא הדרך הגדול בדרכי התשובה, לעשות תשובה מכל דבר ודבר בפני עצמו.
