השער העשרים וששה – שער התשובה
[המשך ששת הדרכים אשר יעוררו לב האדם לשוב:]
המשך א. תדע ותשכיל, כי מוסר ה' ברוך הוא שמייסר את האדם, הוא עושה להיטיב לו שתי טובות: א. לכפר חטאיו, כמו שנאמר 'ראה עניי ועמלי, ושא לכל חטאותי'. ב. כדי להוכיחו ולהשיבו מדרכיו הרעים. ואם לא עשה תשובה מפני הצרות, אז אוי לו, שסבל יסורים, ולא נתכפרו עוונותיו, ועוד נכפלו עונשיו, שאינו מאמין שבעבור חטאיו נתייסר.
ויש על הבוטח בשם ברוך הוא לידע, כי הצרות הם לטובתו ולהיטיב באחריתו, שנאמר 'אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי'. ודרשו חז"ל, אלמלא שנפלתי – לא קמתי, ואלמלא שישבתי בחושך – לא היה אור לי. לכן, כל איש שיש לו צרה בגופו או בממונו או בבניו, יתן לבו להתענות בעת צרתם, ובעת צרה יחפש במעשיו. ואם חיפש ולא מצא עוון – בידוע שיסורים של אהבה הן.
