השער העשרים וששה – שער התשובה
[המשך ששת הדרכים אשר יעוררו לב האדם לשוב:]
ה. כאשר יגיעו עשרת ימי תשובה, אז כל אדם יעורר לבו ויזדעזע נגד יום הדין. כי יחשוב כי כל מעשיו בספר נכתבים, ובעת ההיא האלקים יביא במשפט את כל מעשה וכל נעלם, אם טוב ואם רע. כי האדם נידון בראש השנה, וגזר דין נחתם ביום הכפורים.
ויתבונן האדם, הלא בשעה שמביאים אדם למשפט לפני מלך בשר ודם, הרי יחרד חרדה גדולה, וישית עצות בנפשו, ולא יעלה על לבו לעשות שום דבר אחר זולתי למצוא זכות איך ינצל מן המשפט. לכן מה נואלו ומה נשתטו אלו שאינן יודעים איך יהיה משפטם, ועוסקים בדברים בטלים זולתי התשובה למצוא חן לפני הדיין הגדול. לכן ראוי לכל ירא שמים למעט עסקיו, ולקבוע ביום ובלילה עתים, להתבודד בחדריו ולחפש דרכיו ולחקור, ולקדם באשמורת ולהתעסק בדרכי התשובה.
ולא שיעשה כענייני העולם, שמתענים ומקדימים להתפלל, אבל אינם עורכים מערכות נגד העוונות לסלק מהן כל דבר מכוער, כי כל איש שמתפלל ומתענה ומתוודה, ואוחז דרכיו הראשונים – אין זו דרך התשובה. אלא יתעורר האדם לשוב בתשובה שלמה בעשרת ימי תשובה, שהם עת רצון והתפילה נשמעת בהם, כמו שנאמר 'דרשו ה' בהמצאו', ואמרו חז"ל שאלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ואמרו חז"ל שיום כיפור מכפר עם התשובה, על כן הזהירנו הכתוב שנשוב ונטהר לפני השם ברוך הוא בתשובותינו, ויכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו.
