השער העשרים וששה – שער התשובה
[המשך ששת הדרכים אשר יעוררו לב האדם לשוב:]
ו. לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות. ולא יאמר 'כשאזקין אשוב', שמא ימות קודם שיזקין. ולכן בכל עת יכוון לקראת אלקיו, כי אין אדם יודע עתו. על כן יעורר את נפשו להיות טהור להשיב רוחו בטהרה אל האלקים אשר נתנה בו.
ויחפש מעשיו בכל רגע, כמאמר רבי אליעזר 'שוב יום אחד לפני מיתתך'. אמרו לו תלמידיו, רבינו, וכי אדם יודע מתי ימות. אמר להם: לכן ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה, ויהיה מתקשט בכל שעה כאילו עתה יבוא לפני המלך הגדול. לכן ידאג אדם לעולם, אפילו כשהוא שליו ושקט. וירעד מיום המות, שאז צריך ליתן דין וחשבון, ויתוודה בכל עת בלב נשבר ונדכא כאילו עתה ימות, ויהא מורא שמים עליו.
ויש לאדם לחדש מצוה בכל יום, אולי הגיעה עת מותו, ואם יעשה כך אז אינו חסר מכל המצוות אפילו אחת. כי אמרו חז"ל, כל העושה מצוה אחת סמוך למיתתו – דומה למי שקיים כל התורה כולה. לכן יקיץ האדם משנת תרדמתו ויתעורר להבין אחריתו, לקשט עצמו בתכשיטי המצוות, להיות לפני האלקים בכל רגע.
