השער העשרים וששה – שער התשובה
בעלי תשובה, דרכן להיות שפלים וענווים ביותר. ואם יחרפו אותם הכסילים במעשיהם הראשונים, ויאמרו להם 'אמש היית עושה כך וכך' – אל ירגיש להם, אלא שומעים ושמחים, ויודעים שזהו זכות להם, ושכל זמן שבושים ממעשיהם שעברו ונכלמים מהם – זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת. וחטא גדול הוא לומר לבעל תשובה: 'זכור מעשיך הראשונים', או להזכירם לפניו כדי לביישו. ועל זה נאמר 'ולא תונו איש את עמיתו'. ומי שהוא בעל תשובה יש לו לדרוש במעשים טובים, ולהתרחק מעניני העולם הזה, ולהרהר בעצת השם ולחסות בצלו, ולשאת עול תורת השם יתברך.
