השער השביעי, שער התשובה
פרק חמישי
תנאי הקבלה לעתיד שלא יחטא עוד בחטא זה, גם הם חמשה: א. שישקול את ההנאה של החטא, החולפת במהירות ואינה מושלמת, לעומת ההנאה של השכר לעתיד לבוא, שהיא מושלמת, קיימת ותמידית, זכה וללא כל עצב. וישקול לעומת זאת את הצער שיש לו בקיום המצוה, שהוא צער זמני החולף במהירות, לעומת הצער של העונש לעתיד לבוא, שהוא צער תמידי וללא הפסק, וכאשר יתן החוטא אל לבו הדבר הזה, ראוי לו לקבל עליו שלא יחזור עוד על חטאו. ב. יתן אל לבו בוא יום המיתה, ובוראו יקצוף עליו על שנמנע לקיים את חובותיו. וכאשר ישיב זאת אל לבו, חייב לירא מעונשו, ולהסכים עם נפשו שלא יחזור לעשות דברים שיגרמו עליו כעס מאת ה'. ג. יתן אל לבו להתבונן בכל אותם ימים אשר נטה בהם מאחרי אלקיו, ולא השגיח לעבודתו, על אף שבאותם ימים ממש המשיך ה' להיטיב עמו את כל הטובות הנצרכות לו. ד. ישיב הגזילות וימנע מן העבירות, וירפה מהזקת כל הברואים. ה. יתן אל לבו גדולת הבורא יתעלה אשר המרה דברו, ויצא מקשר עבודתו, וממסורת תורתו, ויוכיח את נפשו ויכלימנה על זה, כמו שנאמר: 'האותי לא תיראו נאם ה". ובזה ישלמו גדרי התשובה.
