השער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
צריך האדם להזהר מאוד מלשון הרע, כי בזה הוא מבייש את עצמו. כי כל הפוסל אחרים, סימן שהוא עצמו פסול, ואינו מדבר בשבחו של עולם, ודרכו לפסול בני אדם אחרים במום שיש בו עצמו, כי המום שיש בו הוא מונח כל היום בלבו, וכיון שהוא בלבו הרי הוא מוציאו בפיו. כי כל אדם נבחן וניכר במעשיו. כיצד? אם תראה אדם שהוא רגיל לשבח מאכלים טובים ויין, דע לך שהוא זולל וסובא. וכן בכל דבר. וכמו שנאמר 'מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי', כלומר, בשביל שאני אוהב את התורה, לעולם אני מדבר בה. כי כל דבר שאדם אוהב בלבו – הוא מדבר בו תמיד.
