השער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
אדם חוטא שאינו ירא שמים, כמו הפורק עול מעליו ואינו נזהר מעבירה אחת, אשר כל בני עירו יודעים שהיא עבירה, מצוה לספר בגנותו, לגלות חטאיו ולהבאיש את בעלי העבירות בעיני בני אדם, בעבור שישמעו העם וימאסו בו, וירחיקו עצמן מן העבירות, ודווקא על דרך זה מותר להכלימו, לשם שמים. אבל מי שמתקוטט עמו, ומכוון לחרפו להנאתו לבד ולא לשם שמים – אין לו לגלות חטאתו. וכן אם המגלה הזה הוא עצמו חוטא, אין לו לגלות פשע של חוטא אחר, כי בוודאי אין מגלה מסתריו לטובה.
