וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִלְּבַזּוֹת אֶת מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ 'אָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל', הַיְנוּ דַּוְקָא עַל כְּבוֹדוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹל עַל בִּזְיוֹנוֹ.
וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בִּהְיוֹתוֹ בִּפְנֵי אָבִיו וְאִמּוֹ וְרַבּוֹ וְתַלְמִיד חָכָם וְכַדּוֹמֶה, שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא בְּדֶּרֶךְ כָּבוֹד.
וְכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלְּבַזּוֹת אֶת רַבּוֹתָיו, וְהַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם חַיָּב נִדּוּי. וַאֲפִילוּ אִם רַק קוֹרֵא לָהֶם בִּלְשׁוֹן זִלְזוּל, וְכָל שֶׁכֵּן אִם מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים. וּמְאֹד צָרִיךְ לְהִזָּהֵר כְּשֶׁכּוֹתֵב עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר קָטְנָם עָבָה מִמָּתְנֵנוּ. וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין דִּבְרֵיהֶם, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בּוֹ, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים לְסוֹף דַּעְתָּם, וְהֵם רַבּוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּמִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים, לָכֵן יִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁכּוֹתֵב עַל דִּבְרֵיהֶם – לִכְתֹּב בְּכָבוֹד גָּדוֹל, כְּתַלְמִיד הַדָּן לִפְנֵי רַבּוֹ בַּקַּרְקַע, וּלְעוֹלָם יִרְאֶה כְּאִלּוּ בַּעַל הַשְּׁמוּעָה עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וְיַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְיֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם וְיֹאחֲזֶנּוּ רָעַד, וִיהֵא זָהִיר בְּגַחַלְתָּם שֶׁלֹּא יִכָּוֶה.
