מפי השמועה: קיסר שבחר למנות איזו התמנות גדולה, והנה יזדמן לו איש אשר נשא חסד בעיניו, וצריך לתת לו כפרי מעלליו, אז גם על חטא קל שיעשה הקודם, ישליך אותו המלך מגדולתו, וכל זה לא מרשעת הקודם, רק מהכרחת האחרון. אך לפעמים יצטרך להשליך מגדולתו את הנבחר הקודם על דבר מעשה רשע ונבלה גדולה שעשה, ובעת השלכתו צריך לראות מי שינהיג המדינה מעתה ואילך, לכן לא יראו מי הוא המתמנה תחתיו, אף אם הוא שפל במדרגתו לזאת המעלה, וכל זה הוא מחמת רשעת הקודם, לא מזכות זה.
הנה ישראל היה להם זכות אבות, אשר הוכרח ה' יתברך לתת להם התמנות ארץ ישראל, וגם ממעשיהם הטובים הוצרך לזה. לכן הוציאם לבוא לארץ ישראל מיד, אף בחטא קל שעשו האומות, כל זה הוא מחמת ההכרח לתת התמנות שלהם. אבל כשחטאו במדבר, אז לא הביאם עד שנתמלא סאתם של האומות, ואז הלכו לארץ ישראל. (קובץ 'תבונה' ניסן תש"ח)