בס"ד, דיני בשר בחלב / אפיית פת בשרית או חלבית
יח. אסרו חז"ל לאפות פת עם חלב או עם בשר מחשש לתקלה, והטעם לגזירה זו הוא משום שמאכל הנאכל בקביעות עם חלב ועם בשר וגם מוחזק ומקובל תמיד שהוא פרווה, יש בו חשש גדול לתקלה כי האוכל לא יעלה בדעתו שהמאכל הזה חלבי/ בשרי ויבוא לאוכלו עם המין ההפוך.
ולכן, כל מאכל שנאכל בקביעות עם חלב או עם בשר והוא מוחזק ומקובל תמיד כפרווה בכלל חשש זה.
אם עשה פת מועטת, או שהחלב (או הבשר) ניכרים בפת, או שאפה את הפת בצורה מיוחדת לסימן, הפת מותרת.
[לסיכום, ג' תנאים לאיסור: א. מאכל שנאכל בקביעות עם בשר / חלב. ב. מאכל שמוחזק ומקובל תמיד שהוא פרווה. ג. החלב או הבשר לא ניכרים מבחוץ].
