רואים אנחנו במלכותא דארעא, בבוא דבר חדש מעניני מלוכה ומלחמה, רוצים כולם לשמוע החדשות, ולכל אחד חביב לדעת זאת. אבל אחרי שמעו דבר המלך ודתו וענינו, אינו חוזר על הדבר, ואומר הלא כבר שמעתי, אף כי מתחילה היה משתוקק לשמוע. אבל עסקי פרנסתו וחפצי מחייתו, אף ששונאה מרוב טורח, מכל מקום יושב בחנות שישב אמש, והולך בדרך אשר דרך בה אתמול, בעבור כי הוא לחמו ותוצאות חייו.
כן חביבות התורה, יש בה שתי מעלות, שמוציא תמיד חידושים בתורה, וה' מגלה לו בכל יום חדשים לבקרים, לזה בודאי ראוי לחפוץ ולחשוק, בבוא דבר חדש בכל עת מהמלך ה' צב-אות. וגם התורה בעצמה היא שכרו, אם כן ממנה פרנסתך, וממנה תוצאות חיים לעולם הבא. (רוח חיים, א, טו)
